Vayedaber

בָּעוּן קוֹמֵי רִבִּי אַבָּהוּ יַיִן שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל שֶׁנִּתְגַּלֶּה מַהוּ. אָמַר לוֹן קָרֵינָה צְרִיכָה לְרִבִּי יוֹחָנָן וְאַתּוּן שְׁאָלוּן לִי לֹא כָּל שֶׁכֵּן יַיִן מְבוּשָּׁל. עָאַל שָׁאַל לְרִבִּי יִצְחָק אָמַר לֵיהּ אָסוּר. אִינְהָר רִבִּי אַבָּהוּ דְּאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן אָסוּר.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

קרינה. הוא יין מתוק מתולדתו וצריכה לר' יוחנן דהוה מיבעיא ליה אם יש בו משום גילוי ואתון שאלון למבושל שהיה יין טוב בתחלה בתמיה דלא כל שכן הוא שיש בו משום גילוי:

אינהר ר' אבהו. מתוך הדברים נזכר רבי אבהו דבפירוש אסר ר' יוחנן למבושל שנתגלה:

בַּר יוּדָנִי אִיגְלִּי קוֹנְדִיטוֹן דִּידֵיהּ אָתָא שָׁאַל לְרַבָּנִין אָֽמְרִין לֵיהּ אָסוּר. וְלֹא כֵן אָמַר רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי הַחַד וְהַמָּר וְהַמָּתוֹק אֵין בּוֹ מִשּׁוּם גִּילּוּי. רַבָּנִין דְּקֵסָרִין בְּשֵׁם רִבִּי חִייָה בַּר טִיטֻס בְּהַהוּא דְשָׁחִיק 42b חַד לִתְלָתָא.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ולא כן א''ר יצחק וכו'. וכדמפרש לה ר' סימון לעיל חד הוא קונדיטון:

בההוא דשחיק חד לתלתא. הא דקאמר ריב''ל לעיל דקונדיטון אין בו משום גילוי מיירי בההוא שהשים בתוכו שליש אחד משחיקת סממנין בתוך שני שלישי יין דהואיל והרבה סממנין בתוכו אין הנחש שותה ממנו:

רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי אִימִּי בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר אִם הָיָה נִכְנַס וְיוֹצֵא מוּתָּר. בַּר נְטוֹזָא אִיתְגְּלִי לֵיהּ גִּיגִיתֵיהּ. עָאַל שָׁאַל לְרִבִּי בָּא בַּר מָמָל. אָמַר לֵיהּ אִם הָיָה נִכְנַס וְיוֹצֵא מוּתָּר. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי אִימִּי בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר אִם הָיָה יָשֵּׁן מוּתָּר. רִבִּי חֲנַנְיָה וְרִבִּי יָשּׁוּעַ בֶּן לֵוִי חַד אָמַר יָשֵׁן מוּתָּר. וְחָרָנָא אָמַר יָשֵׁן אָסוּר. וְלָא יָֽדְעִין מָאן אָמַר דָּא וּמָאן אָמַר דָּא. וּמִסְתַּבְּרָה דְּאָמַר רִבִּי חֲנִינָא יָשֵׁן מוּתָּר. דִּבְכָל אָתָר רִבִּי לָֽעְזָר סָמִיךְ לְרִבִּי חֲנִינָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אם היה ישן. אדם אחד אצל היין מותר שאימת ישן עליהם:

דבכל אתר ר' אלעזר סמיך לר' חנינא. סומכו ומסייע ליה בכל מקום לסבריה וס''ל כוותיה ואיהו קאמר ישן מותר:

אם היה. אדם נכנס ויוצא בבית שיש בו יין מותר לפי שמתירא הנחש לשתות ממנו:

בר נטוזא. שם איש:

גיגיתיה. גיגית היין שלו:

וְרִבִּי יוֹסֵי בֶּן שָׁאוּל מִשְׁתָּעֵי אֲהֵן עוּבְדָּא. חַד אִיתְתָא הֲווֹ רְחַמְנָא מִצְוָותָא סַגִּי. חַד זְמָן סְלָק גַּבָּהּ חַד מִיסְכֵּן יְהָבַת קוֹמוֹי מֵיכֻל. מִי אָכַל אַרְגְּשָׁה בַּעֲלָהּ אִיסְלַק יְהָֽבְתֵיהּ גַּו עִילִיתָא. יְהָבַת קוֹמוֹי בַּעֲלָהּ דְּיוֹכוּל. אָכַל נָם וְדָמַךְ לֵיהּ. אָתָא חִיוְיָה אָכַל מִן מַה דַהֲוָה קוֹמוֹי וְהֲוָה מִסְתַּכֵּל בֵּיהּ. מִן דְּאִיתְעָר קָם בָּעֵי מֵיכַל מִן מַה דַהֲוָה קוֹמוֹי שָׁרֵי הַהוּא דְעִילִיתָא מַלּוּלֵי בֵּיהּ. הָדָא אָֽמְרָה יָשֵׁן מוּתָּר. בָּרִיר הֲוָה. וְאֵין אָסוּר מִשּׁוּם יִיחוּד. מִכֵּיוָן דְּלָא חָשִׁיד עַל הָדָא לֹא חָשִיד עַל הָדָא. כִּי נִאֵפוּ וְדָם בִּידֵיהֶן.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

הוות רחמא מצוותא סגי. היתה אוהבת הרבה לעשות מצות וצדקות ובעלה היה שונא מצות והכי הוא בהדיא בע''ז שם ופעם אחד בא עני אחד אצלה ונתנה לו לאכול:

מי אכל. בעוד שהוא אוכל הרגישה בבעלה שבא והעליתה לעני בחדר עלייתה והטמינה אותו ונתנה לפני בעלה לאכול ואכל וישן לו בתוך האכילה ובא הנחש ואכל מזה שהוא עומד לפניו:

והוה מסתכל ביה. זה העני שהוא למעלה היה רואה הכל ושהנחש אכל ממה שלפניו:

מן דאיתער. לאחר שניער הבעל משנתו והיה רוצה לחזור. ולאכול ממה שלפניו והתחיל זה היושב בעלייה לדבר ולהזהירו שאל יאכל מזה לפי שאכל הנחש ממנו:

הדא אמרה ישן מותר. בתמיה הא חזינן דהנחש אכל כשהיה זה ישן וקשיא למ''ד ישן מותר:

ברור הוה. ובע''ז גריס כריך הוה. והיינו הך כלומר הנחש הזה היה רגיל שם בבית ודוגמתו בסוף קידושין אם היו כרוכין אחריה וכן בהרבה מקומות ולפי שזה הנחש היה כרוך אחר בני הבית ורגיל עמהם היה לבו ברור ובטוח ודעתו גסה ולא היה מתפחד מזה הישן ולעולם אימא לך בעלמא אימת ישן עליהם:

ואין אסור משום יחוד. וכי אין האשה אסורה משום יחוד שנתייחדה עם העני הזה בחדר העלייה:

ומשני מדכתיב כי נאפו ודם בידיהם. הוי אומר החשוד על הניאוף חשוד על שפיכות דמים ומכיון שזה לא חשיד אהא שהרי הזהירו לבעל שלא יאכל ממה שאכל הנחש לא חשיד נמי על הניאוף:

מַעֲשֶׂה בְּטַבָּח בְּצִיפּוֹרִי שֶׁהָיָה מַאֲכִיל יִשְׂרָאֵל נְבֵילוֹת וּטְרֵיפוֹת. פַּעַם אַחַת שָׁתָה יַיִן בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְעָלָה לְגַג וְנָפַל וּמֵת. וְהָיוּ כְּלָבִים מְלַקְקִין בְדָמוֹ. אָתוּן וְשָׁאֲלוּן לְרִבִּי חֲנִינָה מַהוּ מִירְמִיתֵי מִן קוֹמֵיהוֹן. אָמַר לוֹן כְּתִיב וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵיפָה לֹא תֹאכֵלוּ לַכֶּלֶב תַּשְׁלִיכוּן אוֹתוֹ. וְזֶה הָיָה גוֹזֵל אֶת הַכְּלָבִים וּמַאֲכִיל אֶת יִשְׂרָאֵל. אָמַר לוֹן אַרְפּוּנוֹן דְּמִדִּידְהוֹן אִינּוּן אָֽכְלִין.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

בערב שבת. ובע''ז גריס ערב יו''כ עם חשיכה שתה יין הרבה ונשתכר:

מהו מירמתיה מן קומיהון. אם יש להעבירו מלפניהן ולטלטלו:

ארפינון. הניחו להם שמשלהן הן אוכלין:

מַעֲשֶׂה בְּחָסִיד אֶחָד שֶׁהָיָה מְלַגְלֵג בְּגִילּוּי יַיִן. פַּעַם אַחַת לָקָה בְדַלֶּקֶת. וְרָאוּ אוֹתוֹ יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים וּצְלוּחִית שֶׁל מַיִם בְּיָדוֹ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

שהיה מגלגל בגילוי יין. היה מלגלג באיסור גילוי ולא היה חושש לכך ודוגמתו בפ''ה דנזיר בהלכה ב' היה מגלגל בנזרו אילו גלגל וכו':

לקה בדלקת. ונלקה בחולי הדלקת מהארס מחמת שלא נזהר ושתה ממה שנתגלה וראו אותו יושב ודורש ביו''כ וצלוחית מים בידו שהוצרך לכך כדי להקר עצמו מתוקף החמימות שגברה עליו ואע''פ שאין לעשות כך להגן ולצנן עצמו ביוה''כ בכוס מלא מים וזה גרם לו שהיה מלגלג על הגילוי:

חַד בַּר נַשׁ אִיגְלִי לֵיהּ גֶּרֶב דַחֲמַר. אָזַל בַּעֲרוּבָא צוֹמָא רַבָּא לְמִשְׁפְּכִינֵיהּ. חָֽמְתֵיהּ חַד אָמַר לֵיהּ הֲבֵיהּ לִי נִשְׁתַּייָה. אָמַר לֵיהּ לָאו מִגְלֵי הוּא. אָמַר לֵיהּ הֲבֵיהּ לִי וּמָרֵיהּ דְּצוֹמָא לִיקוּם. לָא אַסְפָּק מִישְׁתֵּיהּ עַד דְּאִיתְחַלְחַל.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

א''ל הבי לי ואיני חושש ומריה דצומא ליקום. האדון הבורא שצוה לצום ולאכול ולשתות היום יעמוד לי שלא אנזק מזה ואעפ''כ לא הספיק לשתות ממנו דרך שתייה כ''א אחר שטעם מעט ממנו נתחלחל מחמת הארס של נחש שהיה בהיין וקמ''ל דאין סומכין על הנס במקום סכנה:

רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי חִייָה בַּר בָּא כָּל הָאֲרָסִין מַעֲלִין חַטָּטִין וְאֵירֶס נָחָשׁ מֵמִית. רִבִּי יִרְמְיָה שָׁאַל לְרִבִּי זְעִירָא מָארֵיהּ שְׁמוּעָתָא שָׁאַל לֵיהּ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ר' ירמיה שאל לר' זעירא. ובע''ז גריס מקודם לזה ר' חייא אמר אין נשאלין על הגילויים. אם אחד שואל מהו לשתות מהגילוי אין הנשאל נזקק ליה. ובתר הכי גריס ר' ירמיה שאל לר''ז. וקאמר הש''ס מריה דשמועתא ושאל ליה. כלומר ר' זעירא בעצמו הוא בעל השמועה שאין נשאלין על כך מפני המעשה שאירע לו כדלקמיה ור' ירמיה שאל ליה על הגילוי בתמיה:

מִתְנַמְנֵם הָיָה רִבִּי זְעִירָא הֲוָה יְתִיב אָכִיל (וַהֲוָה דָמִיךְ) [בְּרַמְשָׁא]. יְהַב יָדֵיהּ עַל תּוּמַנְתָּא וָאָמַר לוֹן אַדְלְקוּן בּוֹצִינָה. אַדְלְקוּן וָאַשְׁכְּחוֹן שְׁפוֹפִינָא שֶׁהוּא דוֹמֶה לִשְׂעָרָה כָּרִיךְ עָלֶיהָ. אָמַר לֵיהּ רְשִׁיעָא לֹא הֲוִינָא זָהִיר בָּךְ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מתנמנם הוה ר''ז. כשהיה יושב ואוכל בלילה ובתוך כך נכבה הנר שלפניו ונתן ידו על תומנתא שם המדה מהכלי יין אשר לפניו ואמר לבני ביתו הדליקו את הנר וכשהדליקו מצא שפיפון דומה לשערה כרוך על הכלי וא''ל רשע וכי לא הוינא זהיר בך שנתתי ידי על הכלי ואלולא זה כבר היית נכנס לתוכו וא''כ בודאי ר''ז יהיה מחמיר להשואלו על הגילוי:

אָמַר רִבִּי אִמִּי צְרִיכִין לְמֵיחוּשׁ לְמָה דְבִירְייְתָא חָֽשְׁשִׁין. אָסוּר דְלָא מִיתַּן בַּר נַשׁ פְּרִיטִין גַּו פּוּמָא. 43a וְתַבְשִילָה תוֹתֵי עַרְסָא. פִּיתָּא תְּחוֹת שִׁיחִיָּא. מִיצַּע סַכִּינָא גַו פּוּגְלָא. סַכִּינָא גַו אֶתְרוֹגָא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן כָּל זִיעָא דְנַפְקָא מִבַּר נַשׁ סַם מָוֶת הוּא חוּץ מִזִּיעַת הַפָּנִים.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

פיתקא. פת לחם תחת בית שחיו מפני הזיעה. ויש גורסין פיסתתא פס ידו תחת בית השחי שמא נגע בידו סם רע:

צריכין למיחש. צריכין אנחנו לחוש ולהזהר ממה שהבריות אומרים שיש לחוש כדקחשיב ואזיל:

אסור דלא מיתן בר נש פריטין גו פומא. מפני שהפרוטות יד הכל ממשמשין בהן ופעמים יש עליהן רוק יבש ממוכי שחין או זיעת האדם שהיא סם המות חוץ מזיעת הפנים כדלקמן:

ותבשילא תותי ערסא. שמא יפול לתוכו דבר המזיק. א''נ מפני רוח רעה ששורה עליהן:

מיצע סכינא. וכן לתחוב הסכין תוך הצנון או תוך האתרוג ולהניחו שמא יפול אדם על חודו:

כַּד שְׁאָלוּן לְרִבִּי יוֹנָתָן אָמַר לֵיהּ עַרְבָא דְנַפְשָׁךְ אֲנָא. אָמַר רִבִּי יַנַּאי אִין קָטָא קָטָא שִׁיחוֹר. וְאִין אוֹבַד אוֹבַד מַרְגָּלִי. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אִלּוּ זְבַנְתְּ גַּרְמָךְ לְלוּדָנִין הֲוָה מַזְבִּין לְהוֹן בְּדָמִין יְקָרִין. וְהָכָא בְדָמִין קְלִילִין.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אין קטא קטא שיחור. כך היה משיב ר' ינאי להרוצים להכניס עצמן בספק סכנה אם תחטוב חוטב אתה את הפחם ואם תאבד אובד אתה את המרגלית ומשל הוא כלומר ודבר מה יעלה בידך ולמה לך בשביל דבר מועט להכניס עצמך לספק איבוד נפש. ולחטוב עצים תרגום ירושלמי למיקטב קיסין:

ר''ל. היה אומר אם מכרת עצמך ללודנין. הם הלודיים האוכלין בשר האדם בדמים יקרים היית מוכר עצמך ועכשיו למה לך למכור עצמך בדמים קלים ומועטים ובשביל דבר מועט לא תסכן נפשך:

תַּנֵּי מַיִם שֶׁנִּתְגַּלּוּ לֹא יִרְבַּץ בָּהֶן בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וְלֹא יִשְׁפְּכֵם בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְלֹא יַשְׁקֶה לְגוֹי וְלֹא יַשְׁקֶה מֵהֶן בְּהֵמַת חֲבֵירוֹ אֲבָל מַשְׁקֶה הוּא בְהֶמְתּוֹ. מַיִם שֶׁנִּתְגַּלּוּ לֹא יַשְׁרֶה בָהֶן אֶת הַטִּיט וְלֹא יְכַבֵּס בָּהֶן אֶת הַכֵּלִים וְלֹא יַדִּיחַ בָּהֶן קְעָרוֹת כּוֹסוֹת וְתַמְחוּיִין. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו. אֲחֵרִים אוֹמְרִים לֹא אָֽסְרוּ אֶלָּא מְקוֹם סִירְטָא. פָּנָיו כְּסִירְטָא הֵם. רָאשֵׁי אֶצְבָּעוֹת יָדָיו וְרַגְלָיו כְּסִירְטָא הֵן. מַיִם שֶׁנִּתְגַּלּוּ לֹא יְגַבֵּל בָּהֶן אֶת הָעִיסָּה. רִבִּי נְחֶמְיָה אָמַר אֲפִייָה מוּתָּר מִפְּנֵי שֶׁאֵירֶם נָחָשׁ כָּלָה בְאוֹר. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר בִּשְׁאֵינָהּ נוֹפֶלֶת. אֲבָל אִם הָֽיְתָה נוֹפֶלֶת אָסוּר.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

בשאינה נופלת. בשאין הפת עושה ניפולין אבל אם הוא עושה ניפולין שנפרדת לחתיכות חתיכות יש חשש שעדיין הארס בתוכה ולפיכך היא מתפרדת לחתיכות:

לא אסרו אלא מקום סירטא. מקום שיש בו סדקים ובקעים. ופריך פניו בסירטא הם בתמיה מה יש סדקים בפנים עצמו וקאמר דראש אצבעות ידים ורגלים קאמרי דכסירטא הן בין אצבע לאצבע וכן בתוך הכף יש סדקים:

תני. בתוספתא פ''ו:

לא ירבץ בהן. להשכיב את האבק שלא יעלה:

ולא ישפכם ברה''ר. שמא יעבור אדם עליהן יחף ויעמוד הארס בין קשרי אצבעותיו וכיון שנוקב את הבשר שוב אין לו רפואה:

הַכֹּל מוֹדִין בְּמַיִם שֶׁהוּחְמוּ שֶׁאָסוּר. מַה בֵּין פַּת וּמַה בֵּין הַמַּיִם. כָּאן הָאוֹר שׁוֹלֵט וְכָאן אֵין הָאוֹר שׁוֹלֵט. כָּאן הַכֵּלִי מַפְסִיק וְכָאן אֵין הַכֵּלִי מַפְסִיק. שְׁמוּאֵל אָמַר מַה יַעֲשֶׂה לִי רָשָׁע זֶה אֵין אֲנִי שׁוֹתֶה אֶלָּא חַמִּין. מִילְתֵיהּ אָמַר צוֹנִין שֶׁנַּעֲשׂוּ חַמִּין מוּתָּרִין. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה רָשָׁע זֶה דַּעְתּוֹ נְקִייָה וְאֵינוֹ שׁוֹתֶה חַמִּין שֶׁנַּעֲשׂוּ צוֹנִין. מִילְתֵיהּ אָמַר חַמִּין וְנַּעֲשׂוּ צוֹנִין מוּתָּרִין. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן בֵּין זֶה בֵין זֶה אָסוּר. מַתְנִיתָא מְסַייְעָא לְרִבִּי יוֹחָנָן חַמִּין כָּל זְמָן שֶׁמַּעֲלִין הֲבָל הֲרֵי אֶלּוּ מוּתָּרִין. אֲבָל מַיִם הַמְּגוּלִּין אַף עַל פִּי שֶׁמְּחַמְּמָן הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִין. מֵי כְּבָשִּׁין וּמֵי שְׁלָקוֹת וּמֵי תוּרְמוֹסִין הֲרֵי אֶלּוּ מוּתָּרִין. מַיִם שֶׁהִדִּיחַ בָּהֶן כְּבָשִּׁין וּשְׁלָקִין וְתֶרְמוֹסִין הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִין. הִדִּיחַ בָּהֶן עֲנָבִים וְאוֹבְשִׁין לְחוֹלֶה אָסוּר.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

כאן האור שולט. בפת חום האור שולט ומחמת זה כלה האירס וכן אין כלי מפסיק בין פת להתנור אבל במים שהוחמו אין האור שולט במים עצמן והכלי הוא מפסיק בין מים להאש:

מה יעשה לי הרשע. הנחש הזה שאין אני שותה אלא חמין וס''ל דבחמין אין שום חשש וכדמסיק דמילתיה דשמואל אמרה כלומר דשמעינן ממילתיה דצונן שנעשו חמין מותר דאין חשש שמא שתה מהן כשהיו צונן דא''כ היה ניכר כשהוחמו שהיו נשתנין מחמת הארס השוקע למטה:

רשע זה דעתו נקיה. ומריח מה שהוא שותה ואם הן חמין שנצטננו אינו שותה מהן ושמעינן ממילתיה דר' חנינא דחמין שנעשו צונן מותרין דכשנצטננו דעתו נקיה ואינו שותה וכשהן חמין מסתמא אינו שותה מהן:

בין זה ובין זה אסור. דלעולם חוששין וכדתנינן בתוספתא שם דמסייע ליה לר' יוחנן דחמין דוקא כל זמן שמעלין הבל אינו שותה מהן ואח''כ שותה ודלא כר' חנינא וכן שנינו שם דמים המגולין אע''פ שמחממן אסורין ודלא כשמואל:

מי כבשים וכו'. המים שנכבשו בהן מותרין שאין שותה מהן ואם לא כבש אלא הדיח בהן שותה והרי אלו אסורין:

ואובשין. מל' באושים:

אסור. ובתוספתא גריס אין בהן משום גילוי:

הַמְּשַׁמֶּרֶת שֶׁל יַיִן רִבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר אִם הָֽיְתָה פְקוּקָה מִלְּמַעֲלָה אַף עַל פִּי שֶׁהִיא פְתוּחָה מִלְּמַטָּן. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר אִם הָֽיְתָה הַתַּחְתּוֹנָה מְכוּסָּה אַף עַל פִּי שֶׁהָעֶלְיוֹן מְגוּלֶּה מוּתָּר מִפְּנֵי שֶׁאֵירֶס נָחָשׁ עוֹמֵד כִסְּבָכָה וְעֹמֵד מִלְּמַעֲלָן. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר בְּשֶׁלֹּא טָרַף. אֲבָל אִם טָרַף אָסוּר.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

המשמרת של יין. שמשימים על הכלי לסנן בו את היין דתנינן לקמן במתני' דר' נחמיה מתיר משום גילוי ומפרש בברייתא אליבא דר' נחמיה דאם היתה פקוקה מלמעלה במקום ששופכין בה היין אע''פ שמלמטה היא פתוחה שאינה נוגעת בכלי שלמטה אלא היא תלויה אפ''ה אין בה משום גילוי:

ר' יהודה אומר אם היתה התחתונה מכוסה. כלי התחתון שנשפך היין לתוכו הוא מכוסה שנתן המשמרת עליו אע''פ שהעליון של המשמרת מגולה מותר מפני שאירס הנחש עומד כסבכה שהיא למעלה כך הוא צף ועומד מלמעלן ואינו בא לתוך כלי התחתון שמסננין לתוכו:

א''ר אלעזר בשלא טרף. את היין שבמשמרת אבל אם טרף ועירבו אסור מפני שהאירס נתערב בו. לגין בתיקו. לגין של יין שהוא נתון בתיק שלו מותר דאין כאן חשש שישתה הנחש ממנו כיון שהוא טמון בהתיק ומשום סיפא נקט לה:

לָגִין בְּתֵיקוֹ מוּתָּר מְכוּסֶּה וְאֵינוֹ פָקוּק אָסוּר. פָּקוּק וְאֵינוֹ מְכוּסֶּה אִם הָיָה פְקָקוֹ חוּץ מוּתָּר. תְּרֵין אֲמוֹרִין חַד אָמַר כְּדֵי שֶׁיִּנָּטֵל בְּפִיקוּקוֹ. וְחָרָנָה אָמַר כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לְתוֹכוֹ רֹאשׁ הַכַּרְכָּר. אָמַר רִבִּי בָּא מָאן דַּעֲבַד טַבָּאוּת פָּקִיק לָהּ וּמְכַסֶּה לָהּ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מכוסה. אם הלגין הוא חוץ מהתיק ומכוסה בכיסוי כל דהו ואינו פקוק בתוכו אסור דחיישינן שהסיר הנחש המכסה ושתה ממנו וכדלקמן דחמתיה מגלי ומכסי:

פקוק ואינו מכוסה. שאין הכיסוי עליו אלא פקוק בפקק בתוכו:

אם היה פקקו חוץ. שנראה מבחוץ שהוא גבוה ובולט מותר דכשרואה הנחש הפקק אינו בא לשתות ממנו א''נ חוץ מל' חציצה ודבוק וכך הוא בתוספתא פ''ז ואם היה פקק חץ בה ה''ז מותר ודוקא אם הוא חזק כדמפרש ואזיל דתרין אמוראין פליגי ביה:

חד אמר. אם הוא פקוק בחוזק ודוחק כל כך כדי שינטל הלגין בפיקקו דאי לאו הכי חוששין שמא שתה מן היין שלמעלה שבין הפקק ובין שפת הכלי ואידך אמר שיהא פקוק כדי שלא יכנס לתוכו בין הפקק ושפת הכלי ראש הכרכר של אורג שהוא דק ואינו צריך שינטל בפקקו:

מאן דעבד טבאות. מי שהוא רוצה ליזהר ולעשות יותר בטוב פקיק להכלי ומכסה ג''כ מלמעלה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source